למידה מרחוק – ברוכה השבה או – הצילו?….. היום קיבלנו הודעת מייל ממחנכת הכיתה של בני, תלמידה כיתה ב', אשר
כשהייתי קטנה הייתה לי חברה טובה. משפחתה עברה לגור בבניין ויום אחד היא דפקה בדלת ביתנו ושאלה אותי: "אפשר לשחק
למן הרגע שנכנס הילד למערכת החינוך, נמצא ההורה מול לבטים רבים, אשר חלק ניכר מהם נוגעים למידה בה הילד מסוגל
במהלך חיי היום יום העמוסים בחוויות, אנו כהורים רואים מגוון תגובות רגשיות אצל ילדינו, החל משמחה והתלהבות וכלה בתחושת עלבון
כשהייתי נערה ובחורה צעירה, הייתה לי המון ביקורת לגבי הורים (ולא רק הפרטיים שלי...). צקצקתי בלשוני
קשה להאמין, אך החופש הגדול הסתיים.... הורים מספרים על עצב הפרידה מרגעים משפחתיים מתוקים ושמחה על אי-הכנת כריכים
שמש במרום זורחת, אמא את יוסי בנה שולחת....לך הבא בקבוק חלב, לך ישר ואל תשכח... יוסי, ילד שלי
כל הזמן יש לי רגשות אשמה שאני לא מבלה עם הילדים מספיק... בגלל שאני עובדת ועסוקה.... " היא אומרת. "אבל
הנסיכה על העדשה – על ילדים רגישים כילדה אהבתי מאוד את סיפוריו של הנס כריסטיאן אנדרסן. בת הים הקטנה, מוכרת
אחח החופש הגדול... אני זוכרת איך בתור ילדה היו אלה שתי מילים קסומות, מרגשות, מייצגות את השחרור מעול היום יום
האם כדאי לשלב את ילדי בקבוצה לחיזוק המיומנויות החברתיות? בימינו, קיימות אפשרויות