הכל אני יכול בחופש הגדול?
איך מנהלים את השגרה החדשה בחופש ואפילו מוצאים זמן ליהנות עם הילדים"
הכל אני יכול בחופש הגדול , לצמוח ולגדול בחופש הגדול....
אחח החופש הגדול... אני זוכרת איך בתור ילדה היו אלה שתי מילים קסומות, מרגשות, מייצגות את השחרור מעול היום יום ותחושה של חירות משכרת. איפה זה היום?.... כבר עכשיו, בחודש יוני אני יכולה לשמוע את השעון בראשי. תיק-תק. ב-1 ביולי יתחיל לתקתק שעון העבודה של הקיץ. זו תהיה שגרה שונה מזו של שנת הלימודים, מן התלמידים (וההורים...) יוסר העול של למידה יום יומית אך החופשה מזמנת אתגרים רבים להורים ולמשפחה. בשירה הנפלא של נעמי שמר "הכל אני יכול בחופש הגדול" היא מתארת פעילויות לחופש – ללבוש סינר כחול, וככה לעמול, לשכב על חולות זהב, לנסוע לכפר ולרוץ שם בקציר... אח אח איזו תמימות מתוקה. בימינו, איפה הקציר, איפה הסינר הכחול ומיהו הילד שירצה לעמול?.... אך מה שכן כתוב בשיר ונשאר גם כיום, הוא הצורך של הילד להיות לבד, נפרד אף לזמן מה מעולם המבוגרים ולשכב לו על הגב בחוסר מעש... ואת זאת אני בהחלט יכולה להבין. משיחות עם ילדים אני שומעת, כי בחופש הם רוצים ללכת לים ולבריכה, לבלות עם חבריהם אך במידה רבה השחרור והעצמאות עבורם הוא לבלות שעות רבות מול המסכים האהובים עליהם מבלי שיעירו להם. ומשיחות עם הורים אני שומעת את החששות: הם רוצים שלילדים יהיה חופש ויוכלו להנות ולטעון מצברים, אך חוששים במידה רבה מאבדן השליטה על זמן הפנאי הרב של הילדים ומהמאמץ שיידרש מהם בכדי לנהל את השגרה המשפחתית במקביל לעבודה, שאצל רובם נמשכת בחלקו הגדול של הקיץ. חלק מן הילדים הולכים לקייטנה וזה מקל (ככל שעולים בגיל כבר לא כולם רוצים), אך כיצד יתנהלו הילדים בשעות הארוכות כשהוריהם בעבודה, האם ישבו שעות רבות מול המסכים ויאכלו יותר אוכל שאינו בריא להם...
כיצד ניתן להשאיר את התחושה המתוקה של חופשה כך שהילדים יוכלו ליהנות וגם אנחנו ההורים נרגיש שלא אבדה השגרה לחלוטין? אז... למרות שמגיע החופש וכל מה שמתחשק זה להרפות מעט, דווקא במעבר מן השגרה הרגילה לשגרת החופשה – חשובה ההתארגנות. כי מעבר, גם למצב נעים, דורש משאבים וגם חופש יכול להציף מבחינה רגשית. אני מצרפת לפוסט זה לוח שנה לחופשת הקיץ מן הסוג הישן והטוב (מה שנקרא Hard Copy) אך כמובן שניתן גם באופן ממוחשב איך שנוח, שתולים על המקרר או על לוח שעם וכותבים שם את כל מה שצפוי – הקייטנות, פעילויות פנאי שונות, דרישות שונות שיש מן ההורים ומן הילדים, חופשה משותפת להורים ולילדים ומהן הפעילויות המתוכננות בה. לוח הפעילות הוא כמובן בסיס לשינויים, אך יש ממה להתחיל! קודם כל לחשוב עם עצמנו: איפה אנחנו מוכנים לוותר ומה מבחינתנו הוא קו אדום? למשל, יש הורים שצפייה ממושכת במסכים אינה מקובלת עליהם, אחרים שארוחות סדירות ומזינות ושתיית מים חשובים בעיניהם מאוד ואחרים שבילוי של הילד מחוץ לבית עם חברים היא מטרה חשובה בעיניהם. חשוב לגבש את הכתוב בלוח בשיתוף הילדים, להקשיב גם לדעותיהם וצרכיהם, לנהל משא ומתן בין הצרכים של ההורים והילדים ולהגיע להסכמות או לנקודה בה נדרשת הצבת גבול ברורה מול הילדים. בזמן החופשה, אף יותר מבזמן השגרה, זקוקים הילדים והמתבגרים לנוכחות ולהשגחה שלכם. חשוב להעביר לילדים את הציפיות בצורה ברורה. כמה שעות ביום מותרות לצפייה במסכים? לאילו פעילויות אתם מצפים מהם במהלך החופשה (פעילות פיזית, אם יש צורך בחזרה על חומר לימודי, השתתפות בעבודות הבית במידה זו או אחרת, עזרה בטיפול באח צעיר ועוד...). החופשה יכולה להיות זמן מתאים להעצמה של הילד על ידי הצלחה לבצע מטלות שלא ביצע קודם וקבלת חיזוק על כך, בדרך שמתאימה לכם (למשל, "קנייה" של שעות פעילות רצויה על ידי ביצוע של מטלות שונות, צבירה של כסף כחסכון למשהו שהם ירצו לקנות במהלך החופשה ועוד). זה נכון, שלא בטוח שהם יעשו את כל מה שסוכם. ולא בכל רגע תוכלו להיות לידם לבדוק זאת ולכן חשוב שהציפיות יהיו ריאליות. למשל, לא ניתן לצפות מילד שרוצה לשבת 10 שעות ביום עם האייפד שישב רק כמחצית השעה. אתם תאמרו את הציפייה שלכם וגם אם הם יחרגו ממה שסוכם, יהיה בסיס ברור לשיחה עימם על כך בהמשך. בהתאם לגיל ואופי הילד, חשוב להתאים את רמת העזרה, ההשגחה והמעקב. ילדים נבדלים במידה בה הם מסוגלים לארגן את עצמם באופן עצמאי וליזום פעילויות וחלקם נזקקים לתיאום ברור יותר מראש של סדר היום וליותר ליווי. בימים בהם תהיו עסוקים וטרודים, חשוב שתהיה דמות בוגרת אחרת שמפקחת עליהם ומסייעת, למשל דמות מתוך בני המשפחה ואם מתאפשר ומתאים אף בתשלום. בעת הצורך התייעצו עם דמויות שליוו את ילדיכם במהלך שנת הלימודים: מורה, מדריכה, יועצת ואף הורים של חבריהם, בכדי לגבש מערך ציפיות ועזרה מתאים לכל ילד.
ועכשיו אחרי כל הכובד, בואו נדבר קצת על כיף. במידה ומתאפשר לכם, נצלו את זמן החופשה לחיזוק התקשורת והבילוי המשותף עם ילדיכם. החל מהפעוטות החפצים בקרבתכם ועד למתבגרים העשויים ללקות בציניות ושצריך לחזר אחריהם. אם יש יותר מילד אחד, תנו לעצמכם זמן לבד עם כל אחד מהם – גם לחצי שעה של תשומת לב אישית יש משמעות רבה. געו ביצירתיות שבכם, ניתן ליזום פעילויות משותפות עם ילדים נוספים והוריהם, לעסוק בפעילויות משותפות שבמשך השנה לא היה להן זמן. לבלות ביחד והרבה להקשיב, בתקופה שלא עוסקים בה כל הזמן במה "צריך לעשות". לשמוע מה מעסיק אותם, מה מפריע להם ומה היו רוצים, גם אם לא תוכלו לענות על כל הציפיות. לשתף אותם בחוויות וברגשות שלכם בצורה שמתאימה לגילם, כדי לבסס קשר הדדי וללמד אותם להתחשב ולהתנהל מול אחרים.
ולסיום כמובן, אל תשכחו את עצמכם. לא את כל מה שרציתם תוכלו להגשים דווקא בקיץ הזה וזה לא הופך אתכם להורים פחות טובים. עשו כמיטב יכולתכם, נסו להשאיר לעצמכם זמן פנוי לאישי ולזוגי ולצבור כוחות לשנת הלימודים החדשה....