כשהייתי קטנה הייתה לי חברה טובה. משפחתה עברה לגור בבניין ויום אחד היא דפקה בדלת ביתנו ושאלה אותי: "אפשר לשחק איתך?", ככה, פשוט. הסכמתי ומאותו היום הפכנו לחברות טובות למרות שלא למדנו באותה הכיתה והיא הייתה גדולה ממני בשנה. ככה זה היה פעם… היינו יורדים לשחק למטה וחוזרים הביתה בערב, פוגשים ילדים למטה ומתחברים. היום זה נראה לי יותר מסובך. ילדים, במיוחד הצעירים, אינם יורדים לשחק למטה סתם כך ומפגש בין ילדים הפך למשהו שטעון תמיד את אישור ההורים מראש, כי יש חוגים ומחוייבויות נוספות.
לא תמיד מתחשק לנו לארח אצלנו – אנו מחפשים שקט בסיומו של יום העבודה ולקיחת אחריות על אירוח של ילדים נוספים לאלה שלנו – דורשת השקעה מסוימת. חשוב לעשות זאת, כי למפגשים חברתיים נעימים אחר הצהריים תועלת רבה לילדינו: הם מאפשרים לילדים לתרגל את המיומנויות החברתיות שלהם מחוץ למסגרת חינוכית מובנית, מחזקים את הקשרים בין הילדים כך שיגבר הסיכוי שהקשר יימשך גם לתוך שעות הלימודים ומשפרים את הדימוי והבטחון העצמי של הילד.
ילדים בעלי צורך גבוה במפגשים חברתיים אשר יודעים גם ליזום אותם, יצליחו לתאם מפגשים בעצמם, בתדירות שתתאים להם. כשילדים אינם יוזמים מפגשים עם חברים, מהו התפקיד שלנו ההורים בסיוע בנושא מפגשים חברתיים בשעות אחר הצהריים? איפה עובר הגבול, שמעבר לו צריך להניח לילדים ולתת להם להתמודד בעצמם? להלן כמה נקודות למחשבה וטיפים מעשיים:
מי יוזם את המפגש?
עד לכיתה ג' ולעתים מעבר לכך, לרוב מתאמים ההורים את המפגשים החברתיים של ילדיהם אחר הצהריים. אם ילדיכם מתקשים לקבוע מפגשים גם בגיל מאוחר יותר, מומלץ לעודד אותם ליזום מפגשים אחר הצהריים ולהקפיד לפחות על פעם אחת בשבוע. אפשר להכין רשימת טלפונים או לעזור להם להכניס את המספרים לטלפון הנייד ולעודד באופן מעשי להתקשר ולקבוע עם חברים מספיק זמן מראש, לפני שיקבעו תכניות אחרות. דוגמה נוספת בה כדאי לעזור היא של ילדה שמתקשרת באופן לא מובחן להזמין ילדים רבים שאינם חבריה וצריך להסביר לה את ההשפעה החברתית שיש לכך ולתכנן למי כדאי להתקשר ומתי.
האם להזמין את אותם החברים או לגוון?
חשוב לעודד איזון בנושא זה, מחד להמליץ לילדים להזמין חברים שונים, כדי ליצור אופציות נוספות למשחק במסגרת החינוכית בשעות הבוקר. עם זאת, מומלץ להסביר להם את החשיבות של השקעה מרובה יותר בחבר אחד או שניים, כדי לעודד יצירת חברות אינטימית ומחייבת יותר.
האם להזמין רק ילדים שמזמינים את הילד שלי?
פעמים רבות הורים משתפים אותי בתסכול שלהם, שילדם הוא לרוב המזמין וכמעט שאינו מוזמן. הם כועסים על הילדים שאינם מזמינים את ילדם ולעתים גם על הוריהם ומתלבטים האם להזמין אותם שוב. לעניות דעתי, בתחום הזה לא כדאי "להתחשבן". במידה והילד שלכם נהנה כשהוא מזמין חבר מסוים והחבר מתייחס לילדכם באופן חיובי, אין סיבה שתפסיקו להזמין אותו. יכולים להיות גורמים שונים לכך שהורים אחרים אינם מזמינים ילדים לביתם. כמובן, שאם מדובר בחבר שנחמד במפגש בביתכם ומתעלם לחלוטין או מקניט בבית הספר, כדאי לשוחח עם ילדכם ולעזור לו להבין את היחס הלא עקבי של החבר כלפיו. לאחר מכן תוכלו לחשוב ביחד, האם לתת לחבר הזה צ'אנס נוסף, או לוותר על חברותו עם כל הצער הכרוך בעניין ולהזמין ילדים אחרים .
מה לעשות כשהילד שלי מתנהג בצורה לא יפה כשהוא מארח?
בגילאים הצעירים יותר, עד כיתה ב' אך גם מעבר לכך, מדווחים הורים כי ילדם, גם אם הוא מצליח להתמודד בצורה טובה עם מפגשים בבתי חברים, מתנהג בצורה לא מתאימה כשהוא מארח והדבר מעורר בהם כעס על ילדם ותחושת בושה. באירוח מחוץ לבית, נמצאים הילדים בדרך כלל במצב של שליטה מופחתת על ההתרחשויות ונדרשים להתאים את עצמם. כשהם מארחים בביתם – הם מצפים להיות המשפיעים והמחליטים ומתקשים לוותר לחברים. קשיים בתכנון זמן, בוויסות רגשות או קשב ובפתרון בעיות עשויים להוסיף ולהקשות על מהלך חיובי ו"זורם" של המפגש. מה כדאי לעשות?
- ראשית, כדאי להתאים את אורך ואופי המפגש ליכולות של ילדיכם – לילדים הנוטים לרמת התרגשות גבוהה בזמן המפגש או מתעייפים בשעה מוקדמת, מומלץ לקבוע מפגש קצר יותר שיאפשר חוויה חיוביות, גם אם לא יכלול ארוחת ערב…. כמו כן, מומלץ לבחור פעילויות ומשחקים שהילד שלכם מיומן ומרגיש בטוח בהם ולחשוב על חלוקת זמן נכונה – למשל, לילד פעלתן ניתן להתחיל המפגש בגינה ורק לאחר כחצי שעה לעלות הביתה. לילדים המשתעממים בקלות כדאי להכין לפחות פעילות אחת מובנית כגון עבודת יצירה, הכנת אוכל משותפת וכדומה.
- הכנה מראש עם ילדכם, יום קודם לכן – לקראת המפגש, מומלץ להבהיר את הגבולות שלכם (כללי התנהגות בסיסיים לגבי אירוח בביתכם כגון – לא משחקים במחשב לבד כשיש אצלך חבר, אוכלים רק במטבח וכו') ולשוחח על החבר המסוים שמגיע – כיצד היה הבילוי עימו פעם קודמת, מה היה מוצלח ומה פחות, אילו משחקים מתאימים ויעניינו את החבר המסוים הזה. מומלץ לתכנן את חלוקת הזמן בין הפעילויות השונות ומי יחליט לגבי כל פעילות (למשל – החבר יחליט במה משחקים במשך כחצי שעה ולאחר מכן את/ה – במשך חצי שעה…). הכנה נוספת היא לקראת מצבי קונפליקט אפשריים, הפירוט – בסעיף הבא….
- עד כמה להתערב בריבים בין ילדי והחברים? לעתים קרובות הורים "נלחצים" למול מריבות בין ילדם לאורחים שלו ונוטים להתערבות מופרזת. התערבות יתר מונעת מהילדים את היכולת לחוש את הרגשות באופן טבעי, להתגבר ולהתמודד. במידה והילדים מתקשים לפתור את המחלוקת לאחר זמן מה, מומלץ לחזור בפני הילדים על חוקי הבית או המשחק ולהניח להם להתמודד. כדאי להיזהר מ"לקיחת צד" שעשוייה לפגוע בחבר או בילדכם. במידה ולילדך ולחברו קושי בולט בהתמודדות עם ריב, מומלץ לתווך בין הילדים, להסביר כי עקב חילוקי הדעות רצוי להפסיק לזמן מה את המשחק ולהרגע, ניתן לאפשר פעילות שקטה למשך זמן מה כגון צפייה בטלוויזיה או אכילת חטיף ולאחר מכן לעודד אותם לחזור ולשחק. חשוב להקפיד שלא להעיר לילדכם מול החברים אלא לקחתו לפינה שקטה ולשוחח עימו. ילדכם זקוק לכך שתשמרו עליו ועדיף שישמע ביקורת מצדכם בפרטיות ולא מול החברים. במידה והתיווכים מול ילדכם או מול החבר אינם עוזרים, ניתן לקצר את הביקור. זהו מסר של גבול ברור וגם עזרה לילד שלכם, לא "להגיע לקצה שלו" מבחינת תסכול או עייפות.
- למידה בסיום הביקור – מומלץ לשבח את ילדכם על המאמץ שעשה כדי לארח בצורה טובה ובאם הביקור הסתיים באוירה סוערת – לתת לילדכם להרגע ורק מאוחר יותר לשוחח עמו מה קרה במהלך הביקור ומה אפשר ללמוד מכך לפעמים הבאות. בינכם לבין עצמכם כדאי לחשוב, האם האירוח של הילד המסוים מתאים ותורם לילדכם? במידה והתשובה שלילית, ייתכן שכדאי להזמין בפעם הבאה חבר אחר….