הנסיכה על העדשה – על ילדים רגישים
כילדה אהבתי מאוד את סיפוריו של הנס כריסטיאן אנדרסן. בת הים הקטנה, מוכרת הגפרורים, הברווזון המכוער ובגדי המלך החדשים..... בכל אלה הצליח להעביר חוויות רגשיות שמעסיקות ילדים, החל מדחייה ופחד וכלה בגאווה והתרוממות רוח. מכל הסיפורים היה חביב עליי הסיפור על הנסיכה שעל העדשה. נערה פשוטה ונטולת כל ייחוס, הנקלעת לארמון והמלכה מציבה לה אתגר – היא מניחה אפון מתחת ליצוע עליו ישנה הנערה, בכדי לגלות אם היא ראויה לבנה הנסיך. רק נערה עם רגישות כה רבה, תוכל לחוש באפון הקטן ובכך תוכיח שהיא ראויה להיות נסיכה! כילדה מקורזלת שיער, רגישה ומאותגרת קואורדינציה, קסמה לי מאוד דמותה של הנערה העדינה כל כך, שהצליחה לחוש באפון מבעד לעשרים מזרנים; פתאום הייתה רגישות היתר סימן לייחוד, לכבוד, לייחוס של ממש! לפני כמה שנים עבר בני הבכור אבחון אצל מרפאה בעיסוק שהעלה שהוא סובל מקשיים בויסות החושי, הבאים לידי ביטוי בכמה אופנות חושיות: בראייה, במגע, בטעם, בשמיעה, בריח ובקליטת אינפורמציה של תנועה.
היא הסבירה לי, שהחושים יכולים לעבוד בצורה תקינה אך הדרך בה המוח מעבד את האינפורמציה ומשלב בין אינפורמציה מחושים שונים כדי להפיק תגובה מתאימה, אינה יעילה והחוויה עשוייה להיות של הצפה חושית ומצוקה. בהדרגה חלחלה אליי ההכרה, שגם אני התמודדתי עם קשיים דומים במהלך כל חיי. שהייה במקומות רועשים לאורך זמן, אור יום חזק, בגדים מחוספסים או התוית שעליהם, ריחות חזקים, מרקמים מסוימים של מזון, מעבר בין סביבות שונות וחלקי היום השונים – כל אלה גרמו לי למצוקה ורצון להימנע מהם. הייתי מתעייפת בקלות בימי לימוד וטיולים ארוכים ותמיד רציתי לחזור מהר הביתה, לחדרי המוכר ולמיטתי החמה והמלטפת. הפרשנות שנתנה סביבתי להתנהגותי ושהפכה ללגיטימית גם מבחינתי, הייתה שאני מפונקת.
לא מסוגלת לעמוד בעומסים, צריכה הרבה לנוח, דומה לסבתי המנוחה.... למזלי היו יכולות הלמידה שלי גבוהות, כך שיכולתי לפצות על הזמנים בהם נמנעתי מהתמודדות עם ההצפה שזימנו לי חיי היום יום. עם הזמן גם הבנתי, שקושי לווסת תחושות מגע ורמזים של תנועה הם אלה שמנעו ממני לשתף פעולה במשחקים ספורטיביים שונים, ולא מחסור בקואורדינציה. ילד הסובל מרגישות חושית עשוי להציג מגוון התנהגויות, החל מנרגנות כללית שאינה מובנת לסובבים, התנגדות לפעילויות יום יומיות המתאימות לגילו ועד כדי התפרצויות של כעס, מכיוון שאינו מבין את העובר עליו ומנסה להישאר באזור הנוח לו ומרגיע אותו. הרגישות עשויה להיות רק בחלק מן האופנות החושיות או בכולן. אי שקט במצבים רועשים ובמסיבות מרובות משתתפים, עשויה להעיד על קושי להתמודד עם רעש ועם מצב שמציף את החושים באופן כללי. דבקות בבגדים מסוימים, שעשויים להיות הישנים והמרופטים ביותר, סירוב לשחק בחול ובחומרים שונים וסירוב לגרוב גרביים עם תפר או נעליים סגורות – כל אלה עשויים לרמז על קושי בויסות חושי בתחום המגע.
הימנעות ממתקני שעשועים, קושי כללי לנתק את הרגליים מרצפה מוצקה ולהשתתף במשחקי כדור עשויים לרמז על קושי בויסות תחושות המגיעות אל המוח בהקשר לתנועה ויציבה (המערכת הוסטיבולרית). קושי במעברים בין פעילויות שונות – ממשחק קוביות בגן אל המפגש, מסלון הבית אל האמבטיה ואחר כך ביציאה מן האמבטיה עשוי לרמז על קושי בויסות במצבי מעבר ושינוי... וכך רבות הדוגמאות גם לגבי חושים ומצבים נוספים. עם הזמן, אם הילד אינו מתמודד בצורה טובה עם עומס הגירויים הוא עשוי להתייאש ולחוות עצבות, חרדה, דחייה... בשלב זה עשויים לבלוט החלקים הרגשיים או החברתיים וקשה לדעת שמתחת לפני הדברים קיימים קשיים נוספים. לא פשוט לדעת האם קושי בויסות חושי הוא העניין, או שמה קיימים קשיים בויסות הרגש, הקשב וההתנהגות, או עירוב בין הדברים. איש המקצוע המוסמך לעשות את ההבחנה הראשונית ולטפל בקשיים בויסות חושי הוא מרפאים בעיסוק ובמיוחד כאלה שההתמחות שלהם היא בתחום החושי.
לאחר אבחון מתאים, הטיפול בדרך כלל יערב מפגשים לילד עצמו וכן הדרכה להורים כיצד לסייע לו בבית. לעתים נדרשת הדרכה להורים גם בתחום הרגשי, בכדי להתמודד עם השלכות רגשיות של הקשיים על הילד ומשפחתו. יש לכך חשיבות רבה, מכיוון שהפרשנות שנותן הילד להתנהגותו ולרגישותו רלוונטית מאוד לבניית דימויו העצמי ולמוכנות שלו להתמודד עם אתגרים בחייו. אם נחזור אליי אוכל לומר, שהגילוי שאינני (רק) מפונקת, אלא התמודדתי עם קשיים אמיתיים ויכולתי להם, עזרה לי לראות את עצמי באור שונה לגמרי. ההבנה את הקשיים והידיעה שיש כלים להתמודד עימם, יכולה לשפר במידה רבה את איכות החיים הרגשית של האדם הרגיש.