האם כדאי לשלב את ילדי בקבוצה לחיזוק המיומנויות החברתיות?
בימינו, קיימות אפשרויות מגוונות לשלב ילדים בקבוצות טיפוליות לטיפוח המיומנויות החברתיות. בחלק מהמקרים מפנים גורמים מבית הספר את הילד לטיפול מסוג זה עקב קשיים חברתיים בהם הוא נתקל ובמקרים אחרים מגיעה המוטיבציה דווקא מצד ההורים, הערים לקושי ולמצוקה של הילד ומבקשים לסייע לו ולקדם אותו מבחינה חברתית. בדרך כלל מנחים את הקבוצות אנשי טיפול: יועצים, תרפיסטים ופסיכולוגים. להשתתפות בקבוצה מסוג זה יתרונות רבים: הילד נמצא בחברה של בני גילו באוירה בטוחה ותומכת, מתנסה באינטראקציות בינאישיות מחוץ לסביבתו הרגילה, שפעמים רבות צברה כבר מטען רגשי שלילי עבורו. המנחים נוכחים בקבוצה ויכולים להתבונן, להבין ולכוון את הילד כאשר דפוסי התקשורת שלו אינם יעילים ואף עלולים להכשיל אותו. בדרך כלל לפני השילוב של הילד בקבוצה נפגשים המנחים עם הילד והוריו לתהליך הערכה קצר, שמטרתו שילוב ילדים בקבוצה, באם התהליך אכן מתאים להם. הצטרפות לקבוצה היא השקעה ניכרת של כוחות נפשיים מצד הילד, זמן ולרוב לא מעט כסף. במאמר זה אמנה שיקולים שונים, אליהם כדאי להתייחס כאשר רוצים לשלב ילד בקבוצה לטיפוח המיומנויות החברתיות.
- הכוחות של הילד - חשוב להתבונן במצבו הרגשי העכשווי של הילד וביכולתו להירתם לתהליך טיפולי בקבוצה. באם הקבוצה היא על-איזורית, הילד יפגוש קבוצה של ילדים שאיננו מכיר. הדבר מאפשר הזדמנויות חדשות מחד, אך זהו אתגר לא פשוט הדורש מהילד התגייסות להכיר ילדים חדשים, ללמוד עליהם וליצור איתם קשר. באם מדובר בקבוצה המתקיימת בתוך בית הספר, הוא יפגוש ילדים שמוכרים לו אך בנסיבות חדשות לחלוטין, בהן הוא יידרש ליחסים קרובים ואינטימיים יותר עימם. המנחים שיפגשו את הילד ינסו לקבוע, האם יש בידיו את הכוחות ואת הבשלות הרגשית להיכנס לתהליך הקבוצתי ולהיתרם ממנו. התנסות קבוצתית תוכל לתרום לרוב הילדים, אך במידה והילד איננו בשל רגשית להתמודדויות בתוך קבוצה ולחלוק את תשומת לב המנחים עם ילדים נוספים - הוא עשוי לחוות תסכול ניכר ולצבור חוויה שלילית נוספת. במידה ואת הילד מכיר גורם טיפולי קודם, הוא יוכל להביע דעתו על יכולתו הרגשית של הילד להיתרם מהתהליך הקבוצתי, בנוסף לריאיון עם מנחי הקבוצה.
- הרצון של הילד להשתלב בקבוצה - ילדים רבים מביעים בשלב הראשוני התנגדות להשתלב בקבוצה. לרוב מדובר בחשש ממצב לא-מוכר ומהצורך להתמודד בתחום שעד כה לא היה פשוט עבורם. לכן, רצון הילד אינו בהכרח שיקול לשילובו בקבוצה, באם ההורים וגורמים טיפוליים נוספים סבורים כי הקבוצה תוכל להועיל לילד. רצוי לומר לילד כי כמו בכל דבר לא-מוכר בחיים טבעי לחשוש וכי כדאי לנסות ולהגיע לקבוצה פעמיים-שלוש פחות, לפני שמחליטים. רוב הילדים מוכנים להישאר לאחר שלושה מפגשים, לאחר שהם פוגשים את חברי הקבוצה והמנחים ומבינים שהגיעו לסביבה תומכת ואף מהנה עבורם. במידה והתנגדות הילד נמשכת, מומלץ להתייעץ עם מנחי הקבוצה, לנסות להבין את ההתנגדות והאם היא קשורה להתרחשויות שהיו בקבוצה ומצריכות התייחסות ועיבוד. אם ההתנגדות נמשכת לצד מצוקה וחוסר הנאה מהקבוצה, יש לשקול את מידת התרומה של הקבוצה לצרכי הילד ולבדוק האם הוא זקוק לטיפול שונה בתקופה זו בחייו.
- האם קיימים טיפולים נוספים? כמו בתחומים נוספים בחיים, גם בטיפול, "יותר "הוא לא בהכרח טוב יותר. כבר ציינו כי לכל תהליך טיפולי, פרטני או קבוצתי, זקוק הילד לכוחות רגשיים ומוטיבציה. הוא נדרש להתבונן בחלקים שלו שאולי לא פשוט להתבונן בהם ולהבינם ואף לשנות את התנהגותו. באם נמצא הילד בטיפול רגשי אחר, טיפול רגשי פרטני או תרפיה בקבוצה קטנה בבית הספר, מומלץ לשקול בשיתוף המטפלים את היעילות של הוספת טיפול קבוצתי תוך התייחסות לשיפור אצל הילד ויכולתו להשקיע בטיפול נוסף ולהיתרם ממנו.
- התייחסות לקשיים ספציפיים של הילד - לקבוצות מגיעים ילדים המתאפיינים בקשיים שונים הפוגמים בתפקוד החברתי שלהם - קושי בהבנת רמזים חברתיים, הפרעת קשב וריכוז עם וללא היפראקטיביות, קשיים רגשיים ועוד. חשוב להתייחס לקשיים הספציפיים של הילד וליכולתו להתנהל בתוך קבוצה בצורה שתתרום לו וגם לקבוצה. אביא שלוש דוגמאות לקשיים ספציפיים. למשל, ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות ואשר אינם מסוגלים כלל לשבת לאורך זמן ימצאו את עצמם קמים פעמים רבות במהלך הקבוצה. אם מדובר בקבוצה שבה יושבים זמן יחסית ארוך ומשוחחים, זה עשוי להקשות עליהם. קבוצה שמאפשרת באופן יחסי יותר תנועה ומשחק חופשי תוכל להתאים להם יותר. בכל מקרה חשוב לברר עם המנחים האם מבנה המפגשים יוכל להתאים לילד הספציפי שלכם. באם הפרעת הקשב פוגמת במידה רבה ביכולת החברתית והילד מקבל בשעות הבוקר טיפול תרופתי, יש לשקול האם להאריך את הטיפול גם לשעות אחר הצהריים כדי לאפשר לילד חוויה חיובית בקבוצה. עם זאת, הורים רבים מציינים כי הטיפול התרופתי אשר נדרש לתפקוד בבית הספר גם פוגם בספונטניות ובחופשיות של הילדים ולכן היו רוצים כי הילד יחווה את הקבוצה ללא הטיפול התרופתי. יש לשקול את הפלוסים והמינוסים של הטיפול התרופתי, ביחד עם מנחי הקבוצה. דוגמא נוספת - במקרים מסויימים, לצד הפרעת הקשב והקושי לשלוט בהתנהגות, נוטה הילד למרדנות,מתקשה להיענות לסמכות ועשוי להגיע לאלימות מילולית או פיזית. חשוב לבדוק עם המנחים כיצד הם מתמודדים עם קושי מסוג זה והאם הקבוצה משלבת אלמנטים של טיפול בקשיים התנהגותיים. לעתים תידרש במקרים אלה נוכחות ושיתוף פעולה של ההורים, אשר ימתינו מחוץ לחדר מפגש הקבוצה לעת הצורך. דוגמה נוספת היא הפרעות בתקשורת חברתית, מה שמכונה "על הרצף האוטיסטי". חשוב לבדוק האם שיטת העבודה בקבוצה מתאימה לקשיים מסוג זה. במידה והילד בתפקוד גבוה ואף בבית הספר משולב בכתה רגילה, ייתכן כי יוכל להשתלב בקבוצה של ילדים שאינם סובלים מקשיים אלה אך חשוב לוודא כי יש התייחסות בתהליך הטיפולי לדרך העבודה המתאימה לילדים עם הפרעות בתקשורת.
- הרכב הקבוצה - כאמור, לקבוצות מגיעים ילדים עם תחומי קושי שונים. חשוב לבדוק עם המנחים מהו הרכב הקבוצה הצפוי - הרכב שיאזן בין ילדים מוחצנים לילדים מופנמים מבחינה התנהגותית, מה יהיה היחס בין בנים לבנות, מהו טווח הגילאים (מומלץ על טווח דו-שנתי לכל היותר). חשוב שקבוצה תכיל בתוכה ילדים עם סגנונות שונים, כמו בעולם האמיתי, כדי שתוכל להיווצר אינטראקציה קבוצתית מגוונת המאפשרת דיאלוג והתפתחות קשר בין הילדים.
- הדרכה להורים - מעורבות ההורים בתהליך היא חיונית. פעמים רבות נמצאים ההורים במצוקה רגשית עקב המצוקה של הילד. רוב המידע המצוי בידיהם על החיים החברתיים של הילד הוא זה שהילד מדווח , או לחלופין גורמים מהמערכת החינוכית. העדכון לגבי השתלבותו ותפקודו של הילד בקבוצה אשר יעבירו המנחים להורים יכול לסייע להם לראות את התמונה המלאה יותר לגבי קשייו החברתיים של הילד ותפקודו בקבוצה וכן לערוך שינויים בהתייחסות בבית לנושאים חברתיים ובתקשורת הורה-ילד סביב הנושא. התנהלות נכונה של ההורים תתן רוח גבית משמעותית ומחזקת לתהליך.
- השיתוף עם בית הספר - במידה ומדובר בקבוצה שהיא מחוץ לבית הספר, חשוב שיווצר קשר בין המנחים לבין גורמים בצוות החינוכי למטרה של עדכון ותכנון הדדי, כדי שניתן יהיה להכליל מן החוויות שעובר הילד בקבוצה, לחיים בקבוצת השווים הטבעית שלו. מחנכת אשר מקבלת מידע על החוויות של הילד בקבוצה תוכל להיעזר בו בכדי לסייע לילד לערוך שינויים בהתנהלותו גם בבית הספר.
- הציפיות של ההורים והילד מהטיפול הקבוצתי - מרבית הטיפולים הקבוצתיים מסוג זה נמשכים בין 12-20 מפגשים. מניסיוני, רוב הילדים העוברים תהליך קבוצתי נתרמים ממנו - בן מן החוויה המשמעותית של השתייכות לקבוצה המחזקת את הבטחון העצמי, הן מהעלאת המודעות של הילד לעצמו ולאחרים ורכישת כלים חדשים להתמודדות חברתית. עבור חלק מהילדים, אשר קשייהם מתונים יותר, תהליך זה מספיק בכדי לשנות משמעותית את ההתמודדות החברתית שלהם בחיי היום יום. עבור אחרים, מהווה הטיפול הקבוצתי חולייה משמעותית בשרשרת של תהליך שעליהם לעבור. לעתים, לאחר התהליך הקבוצתי נדרשים שלבים נוספים של טיפול פרטני או הדרכה להורים, בכדי להמשיך ולבסס את ההישגים הטיפוליים.
לסיכום, קבוצה לטיפול המיומנויות החברתיות יכולה לספק לילד חוויה מרגשת ומעשירה של השתייכות לקבוצה ולמידה של דפוסי התמודדות חברתית מועילים באוירה בטוחה ותומכת. כאשר שוקלים לשלב ילד בקבוצה חשוב להתייחס למגוון גורמים הקשורים למצבו הרגשי ולקשייו הספציפיים של הילד, המוטיבציה שלו להיכנס לתהליך הקבוצתי, הרכב הקבוצה, ההדרכה שתינתן להורים והקשר עם גורמים בבית הספר. רוב הילדים ייתרמו באופן משמעותי מן התהליך הקבוצתי, אחרים יידרשו להמשך טיפולי בערוצים נוספים, אך כעת הזיכרון המשמעותי של החוויה הקבוצתית ילווה אותם.